פקודת סימני המסחר

(כולל עדכונים על פי החוק לתיקון פקודת סימני המסחר מס(' 5

פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב - 1972

פרק א' : פרשנות

1. הגדרות

בפקודה זו -

"סימן" - אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;

"סימן מסחר" - סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם;

"סימן מסחר בין-לאומי" - סימן מסחר שרשום בפנקס הרישום הבין-לאומי, בהתאם להוראות הפרוטוקול ותקנות מדריד;

"סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל" - סימן מסחר בין-לאומי שהוא גם סימן מסחר רשום שנרשם בהתאם להודעה שקיבל הרשם לפי סעיף 56ה;

"סימן מסחר לאומי" – סימן מסחר רשום, שנרשם בהתאם לבקשה לפי סעיף 17;

"סימן מסחר מוכר היטב" - סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק;

"סימן מסחר רשום" - סימן מסחר הרשום בפנקס סימני המסחר לפי הוראות פקודה זו והוא סימן מסחר לאומי או סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל;

"סימן שירות" - סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין השירות שהוא נותן;

"סימן מאשר" - סימן המיועד לשמש בידי אדם, שאינו מנהל עסק, לאישור מקורם של טובין פלונים שיש לו ענין בהם, מרכיביהם, דרכי ייצורם, איכותם או תכונה אחרת מתכונותיהם, או לאישור טיבו, איכותו או סוגו של שירות פלוני שיש לו ענין בו;

"סימן קיבוצי" - סימן מסחר או סימן שירות השייך לחבר בני-אדם שיש לו ענין בטובין או בשירות שהסימן מיועד לציינם, וחברי החבר משתמשים, או מתכוונים להשתמש, באותו סימן לגבי הטובין או השירות;

"הפרה" - שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך -

(1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לענין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר;

(2) בסימן מסחר רשום, לשם פרסום טובין מסוג הטובין שלגביהם נרשם הסימן או לשם פרסום טובין מאותו הגדר;

(3) בסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו עד כדי להטעות לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן או לענין טובין מאותו הגדר;

(4) בסימן מסחר מוכר היטב, שהוא סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו, לענין טובין שאינם מאותו הגדר, ובלבד שיש בשימוש זה כדי להצביע על קשר בין הטובין האמורים לבין בעל הסימן הרשום ובעל הסימן הרשום, עלול להיפגע כתוצאה משימוש כאמור;

"מדינת האיגוד" - מדינה שהיא חברה באיגוד להגנת הקנין התעשייתי מכוח אמנת פריס בדבר הגנת הקנין התעשייתי 1, לרבות שטחי ארץ שהאמנה הוחלה עליהם מכוח סעיף 16 שני לאמנה;

"ארגון הסחר העולמי" - ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994;

"מדינה חברה" - מדינת האיגוד או מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;

"ציון גאוגרפי" - ציון המזהה בישראל טובין כטובין שמקורם באזור גאוגרפי מסוים שהוא מדינה חברה, אזור או חבל ארץ בה, אם ניתן לייחס תכונה מסוימת, מאפיין מסוים או מוניטין של הטובין, בעיקר לכך שמקורם באותו אזור גאוגרפי;

"השר" – שר המשפטים.

.2תחולת הוראות על סימני שירות

הוראות פקודה זו החלות על סימני מסחר יחולו על סימני שירות, בשינויים המחוייבים לפי הענין, וכל מקום בפקודה זו שנאמר בו "סימן מסחר" - אף סימן שירות במשמע, ו"טובין" - אף שירות כמשמע, והוא כשאין הוראה אחרת לענין זה.

.3 דין סימן מאשר וסימן קיבוצי

סימן מאשר וסימן קיבוצי דינם כדין סימן מסחר וסימן שירות, וכל מקום בפקודה זו שנאמר בו "סימן מסחר" או "סימן שירות", אף סימן מאשר וסימן קיבוצי במשמע; והכל בכפוף לאמור בסעיפים 14 ו15-.

פרק ב': פנקס סימני המסחר

.4 הפנקס ותכנו

לענין פקודה זו יתנהל פנקס לרישום סימני מסחר (להלן - הפנקס); הרישום יהיה לפי פרטים אלה:

1. שם בעל הסימן, מענו ומשלח ידו;
2. הודעות על העברה או מתן רשות;

3. ויתורים;
4. תנאים והגבלות;

(4א) לענין סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל – ציון היותו סימן מסחר

בין-לאומי;

5. כל פרט אחר שנקבע לענין סימני מסחר רשומים.

.5 הרשם

השר ימנה רשם סימני מסחר (להלן - הרשם) ובפיקוחו יתנהל הפנקס.

.6 פומביות

(א) הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור בכל שעה נוחה, בהתאם לתקנות.

(ב) העתק מאושר של כל רישום יינתן לכל אדם לפי דרישתו תמורת האגרה שנקבעה.

פרק ג' : כשרות לרישום

.7זכות ייחודית לסימן מסחר

אדם המבקש לו זכות ייחודית להשתמש בסימן פלוני כסימן מסחר רשאי לבקש רישום הסימן על פי הוראות פקודה זו.

.8 סימנים כשרים לרישום

(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין).

(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום.

.9 הגבלה לצבעים מסויימים

סימן מסחר יכול שיוגבל, כולו או מקצתו, לצבע או לצבעים מוגדרים ; הרשם או בית המשפט, בבואם להחליט בדבר אפיו המבחין, יתחשבו בהגבלה זו; במידה שסימן מסחר רשום ללא הגבלת צבע יראו כאילו הוא רשום לכל הצבעים.

.10 היקף הרישום

1. סימן מסחר יירשם לגבי טובין מסויימים או סוגי טובין מסויימים.
2. כל שאלה בדבר סיווג טובין יכריע הרשם, והחלטתו תהיה סופית.

.11סימנים שאינם כשרים לרישום

סימנים אלה אינם כשרים לרישום:

(1) סימן המרמז על קשר עם נשיא המדינה או עם ביתו או על חסותו של הנשיא, וסימן שניתן להסיק ממנו על קשר או חסות כאמור;

(2) דגלי המדינה ומוסדותיה או סמליהם, דגלי מדינות חוץ וארגונים בין-לאומיים וסמליהם, וכל סימן הדומה לאחד מהם;

(3) שלטי יוחסין רשמיים, אותות וחותמות רשמיים שמדינה נוהגת לציין בהם פיקוח או ערבות, וכל סימן הדומה להם, וכן סימן שניתן להסיק ממנו שבעלו נהנה מחסות ראש מדינה או ממשלה או שהוא מספק טובין או מעניק שירותים לראש מדינה או ממשלה, והכל אם לא הוכח לרשם כי בעל הסימן זכאי להשתמש באותו סימן;

(4) סימן שמופיע בו ביטוי מאלה - "פטנט", "נרשם פטנט", "על פי כתב ממלכתי", "רשום", "מידגם רשום", "זכות יוצרים", "חיקויו של זה - זיוף" -או ביטוי כיוצא באלה;

(5) סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר;

(6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;

)א) סימן הכולל ציון גיאוגרפי לענין טובין שמקורם אינו באזור הגאוגרפי המצוין, אם יש בציון הגאוגרפי כדי להטעות ביחס לאזור הגאוגרפי האמיתי של מקור הטובין;

)ב) סימן הכולל ציון גאוגרפי נכון מילולית, אולם יש בו מצג שווא כאילו מקורם של הטובין באזור גאוגרפי אחר;

(7) סימן הזהה עם סמל בעל משמעות דתית בלבד, או הדומה לו;

(8) סימן שיש עליו תמונתו של אדם, זולת אם נתקבלה הסכמתו של הנוגע בדבר, ואם היא תמונתו של אדם שמת - ידרוש הרשם הסכמתם של שאיריו, זולת אם קיימים לדעתו טעמים סבירים שלא לעשות כן;

(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום כפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין כסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;

(10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב)או 9;

(11) סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית או שם משפחה, אם אינו מוצג בדרך מיוחדת, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9.

(12) סימן המזהה יין או משקה אלכוהולי הכולל ציון גאוגרפי, אם מקורו של היין או המשקה האלכוהולי אינו באותו אזור גאוגרפי;

(13) סימן שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר;

(14) סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש.

.12סימן זהה עם שמו של אחר

הרשם רשאי לסרב לבקשת רישומו של סימן מסחר הזהה עם שמו של אדם אחר או של עסקו או הדומה לאותו שם, לרבות שם עסקו, או המכיל שם זהה או דומה כאמור, אם יש בסימן כדי להטעות את הציבור או לגרום התחרות בלתי הוגנת.

.13שם או תיאור של טובין

סימן המכיל גם שם או הגדר של טובין, רשאי הרשם לסרב לרשמו לגבי טובין אחרים, אולם הוא רשאי לרשמו כך אם בשימושו למעשה משתנה הסימן בהתאם לטובין שלהם הוא משמש, והמבקש הוסיף בבקשתו הערה על כך.

.14 רישום סימן מאשר

)א) הרשם רשאי לרשום סימן מאשר, אם הוא שוכנע שיש ביכלתו של בעל הסימן לקיים את התכונות שאותו סימן מיועד לסמנן.

(ב) סימן מאשר ניתן לרישום אף אם אינו בעל אופי מבחין כנדרש לפי סעיף 8(א).

(ג) לא יועבר סימן מאשר אלא לאחר קבלת רשות לכך מן הרשם.

15.רישום סימן קיבוצי

(א) הרשם רשאי לרשום סימן קיבוצי אם שוכנע שהסימן מיועד לשימושם של חברי חבר-בני-אדם ושיש לחבר פיקוח על שימושם בסימן.

(ב) לכל ענין שבפקודה זו יראו את שימושם של חברי החבר בסימן קיבוצי כשימושו של החבר, ואין נפקא מינה אם החבר עצמו משתמש או מתכוון להשתמש בו.

(ג) לא יועבר סימן קיבוצי אלא לאחר קבלת רשות לכך מן הרשם.

16. רישום סימנים הרשומים בחוץ-לארץ

(א) על אף האמור בסעיפים 8 עד 11 לא יסרב הרשם רישומו של סימן מסחר הרשום כסימן מסחר בארץ מוצאו, אלא באחת מאלה:

(1) רישום הסימן בישראל יפגע בזכויות שרכש בישראל אדם אחר;

(2) אין בסימן מידה כלשהי העושה אותו לבעל אופי מבחין; סימן מסחר לא ייפסל לרישום אם הוא שונה מסימן המסחר הרשום בארץ מוצאו, בפרטים שאינם משנים את אופיו המבחין ואינם פוגעים בזיהוי הסימן הרשום בארץ מוצאו;

(3) הסימן מורכב אך ורק מאותיות או ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את סוג הטובין, איכותם, כמותם, מקום מוצאם, ייעודם, תקופת ייצורם או שוויים;

(4)הסימן שגור בשפת הדיבור או במנהגי המסחר ההגונים והמקובלים בישראל;

(5) הסימן נוגד את תקנת הציבור או המוסר;

(6) יש בסימן כדי להטעות את הציבור.

(ב) "ארץ מוצא", לענין סימן מסחר שמבקשים לרשמו על פי סעיף זה - מדינה חברה שבה יש למבקש מפעל תעשייתי או מסחרי פועל ורציני, ואם אין לו מפעל כזה בתחומי מדינה כאמור - מדינה חברה שבה מקום מושבו, ואם אין לו מקום מושב בתחומי מדינה כאמור - מדינה חברה שהוא אזרחה.

(ג) קיבל הרשם לרישום סימן שלא היה נרשם לולא הוראות סעיף קטן (א), יצויין הדבר בעת פרסום הבקשה ובפנקס.

פרק ד' : הליכי רישום

.17בקשה

)א) הטוען לבעלות על סימן מסחר שבשימושו או המיועד לשימושו ורוצה לרשום את הסימן, יגיש לרשם בקשה בכתב על כך בדרך שנקבעה.

)ב) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתוגש לגבי סוג אחד של טובין או מספר סוגים של טובין.

.18 סמכויות הרשם

)א) בכפוף להוראות פקודה זו רשאי הרשם לדחות בקשה או לקבל אותה כמו שהיא או

בתנאים, בתיקונים או בשינויים, או בהגבלות שימצא לנכון להטיל לגבי דרך השימוש או מקום השימוש או לגבי ענין אחר.

)ב) לענין בקשה לרישום סימן מסחר לגבי מספר סוגים של טובין, רשאי הרשם לדרוש את חלוקתה לכמה בקשות, ותאריך ההגשה של כל אחת מהבקשות שהופרדו כאמור יהיה תאריך הגשתה של הבקשה שחולקה.

.19 ערעור

דחה הרשם בקשה, תהא החלטתו נתונה לערעור לפני בית המשפט העליון.

.20טעויות ותיקונים

הרשם או בית המשפט העליון רשאים בכל עת לתקן טעות שבבקשה או שבנוגע אליה, בין לפני קיבולה ובין לאחריו, או להרשות למבקש לתקן אותה בתנאים שיראו מתאימים.

.21 דרישת ויתור

)א) היה סימן מסחר מכיל דבר המקובל באותו מסחר או דבר שאינו בעל אופי מבחין מבחינה אחרת, וראו הרשם או בית המשפט העליון שאין בעל הסימן זכאי לשימוש ייחודי בדבר האמור או במקצתו, רשאים הם, בבואם להחליט אם יירשם הסימן או אם יישאר רשום בפנקס, לדרוש כתנאי לכך שבעל הסימן יוותר על הזכות לשימוש ייחודי באותו דבר או יוותר ויתור אחר הנחוץ לדעתם לשם קביעת זכויותיו לפי הרישום.

)ב) ויתור לפי סעיף זה לא יפגע אלא בזכויות בעל הסימן הנובעות מרישומו של הסימן, אך לא בשום זכות אחרת שלו.

.22 ביטול בקשות

)א) לא מילא המבקש אחר דרישת הרשם תוך המועד שקבע ונתן הרשם למבקש הודעה בכתב בטופס שנקבע, ועברו שלושה חדשים מיום מתן אותה הודעה ולא מילא המבקש אחר הדרישה - רשאי הרשם לראות את הבקשה כבטלה.

)ב) הרשם רשאי להאריך את המועדים שנקבעו לפי סעיף זה אם נתבקש לעשות זאת בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות ואם נתן המבקש טעמים סבירים למתן הארכה.

.23 פרסום

קובלה בקשה, בין כמו שהיא ובין בתנאים או בהגבלות, יפרסם הרשם בהקדם האפשרי לאחר הקיבול ובדרך שנקבעה, את הבקשה כפי שקובלה ובנקיבת כל תנאי והגבלה שעל פיהם קובלה.

.24התנגדות

)א) תוך שלושה חדשים מיום הפרסום, רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו לרישום הסימן.

)א1) ואלה עילות ההתנגדות לרישום סימן:

(1) קיימת סיבה ולפיה מוסמך הרשם לפי הוראות פקודה זו לסרב לבקשת הרישום;

(2) המתנגד טוען לבעלות על הסימן;

)ב) הודעה כאמור תימסר בכתב בדרך שנקבעה, ויפורטו בה נימוקי ההתנגדות.

)ג) עותק של ההודעה ישלח הרשם למבקש.

)ד) המבקש ישלח לרשם, בדרך ובזמן שנקבעו, תשובה להתנגדות, המפרטת את הנימוקים שעליהם הוא מבסס את בקשתו.

)ה) לא שלח המבקש תשובה כאמור, יראו כאילו זנח את בקשתו.

)ו) שלח המבקש תשובה, יתן הרשם עותק ממנה למי שהודיע על התנגדותו, ישמע את בעלי הדין אם נדרש לכך, ישקול את הראיות ויחליט אם יש להרשות את הרישום, ובאילו תנאים.

.25 ערעור

)א) החלטת הרשם לפי סעיף 24 (ו) תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט העליון.

)ב) ערעור לפי סעיף זה יוגש תוך שלושים יום מיום החלטת הרשם.

)ב1) המערער ימסור לרשם הודעה על הגשת ערעור לפי סעיף זה בתוך שלושים ימים מיום הגשתו.

)ג) בערעור ישמע בית המשפט, אם נדרש לכך, את בעלי הדין ואת הרשם, ויתן פסק דין הקובע אם יש להרשות את הרישום ובאילו תנאים.

)ד) במשך שמיעת הערעור רשאי כל בעל דין להגיש בדרך שנקבעה, או ברשותו המיוחדת של בית המשפט, חומר נוסף לעיונו של בית המשפט.

)ה) לא יוכל המתנגד או הרשם להגיש נימוקי התנגדות נוספים על אלה שפירט המתנגד בהודעה על התנגדותו, אלא ברשות בית המשפט הדן בערעור; הוגשו נימוקים ברשות כאמור, רשאי המבקש, אם נתן הודעה בדרך שנקבעה, לבטל את בקשתו כלי שיחוייב בתשלום הוצאות המתנגד.

)ו) בית המשפט רשאי, לאחר ששמע את הרשם, להרשות שסימן המסחר שמבקשים רישומו ישונה כדרך שאינה פוגעת באופן ממשי בזהותו; סימן ששונה כך יפורסם בדרך שנקבעה בטרם יירשם.

.26 רישום

הוגשה בקשה וקובלה, ועבר זמנה של הודעת התנגדות ולא היתה התנגדות, או היתה התנגדות והוחלט בה לטובת המבקש, ירשום הרשם את סימן המסחר, זולת אם קובלה הבקשה בטעות או אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

.27