חזי זיו

      

מ ש ר ד   ע ו ר כ י - ד י ן

עורכי דין מאמרים סימני מסחר רישום סימני מסחר

חומר מאתר רשם סימני מסחר בישראל

 

רישום סימני מסחר

דברי הסבר להגשת בקשות ורישום סימני מסחר בישראל

 

 

1. רישום סימני מסחר מתנהל על פי פקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל"ב- 1972, ותקנות סימני המסחר, 1940, כפי שתוקנו ב- 1972.

 

2. ישראל חברה באמנת פריס להגנת רכוש תעשייתי, אמנת מדריד למניעת ציוני מוצא כוזבים, אמנת ניצה לסווג הבינלאומי של מוצרים והשרותים, ואמנת ליסבון להגנת כינויי מקור, כולם כפי שתוקנו בשטוקהולם ב- 1967.

 

3. כל אחד הטוען שהוא בעל סימן מסחר או סימן שרות הנמצא בשימוש בישראל או שיש כוונה להשתמש בו בישראל, רשאי להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל.

 

4. בעל הסימן יכול להגיש את הבקשה בעצמו או בעזרת סוכן שיגישה מטעמו. הסוכן, דהיינו, עורך פטנטים או עורך דין שלו משרד בישראל, צריך לקבל יפוי כח בכתב מאת בעל הסימן. אין צורך באשרור (לגליזציה) של יפוי הכח.

 

כיוון שמבקשים במתגוררים בחו"ל צריכים להמציא כתובת למסירת הודעות בישראל, עליהם להגיש את בקשותיהם באמצעות עורך פטנטים או עורך דין מקומי.

 

5. בקשה לרישום סימן מסחר צריכה להיות ערוכה בטופס המתאים (בעותק אחד), שבה יש להכניס דוגמה של הסימן, שתי דוגמאות נוספות של הסימן צריכות להיות מצורפות לבקשה, אלא אם מדובר בסימן שהוא מלה המודפסת באותיות דפוס רגילות. סימן מסחר יירשם לגבי טובין או שרותים מסוימים. בכל בקשה לרשום סימן מסחר יש לפרט טובין או שירותים הנכללים בסוג אחד בלבד, בהתאם לסווג הטובין והשירותים כמפורט בתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר. בקשה נפרדת נדרשת עבור טובין או שרותים בכל סוג שבו כוונה לרשום את הסימן.

 

6. האגרה שיש לשלם בקשר לבקשה לרישום סימן מסחר אחד בסוג אחד היא אגרת ההגשה הקבועה בתוספת הראשונה לתקנות סימני המסחר ( את התשלום יש לבצע בבנק הדואר באמצעות שובר התשלום הרצ"ב ו/או שובר תשלום של בנק הדואר עבור חשבון 0-24145-2 משרד המשפטים - רשם סימני המסחר, ולשלוח העתק הקבלה המקורי עם טופס הבקשה; אפשר ורצוי לשלם עבור 2 בקשות ויותר על שובר תשלום אחד).

 

7. הבקשה נבחנת ועל מנת לקבוע אם לסימן המסחר המוצע אופי מבחין והאם הוא ניתן לרישום בהתאם להוראות פקודת סימני המסחר. להלן דוגמאות של סוגי סימנים עיקריים שאינם ניתנים לרישום על פי הוראות הפקודה (ראו נא הסעיפים המתאימים בדף מספר 3):

 

א. סימן שאינו בעל אופי מבחין [8(א)].

 

ב. סימן הנוגע במישרין אל מהות או איכות הטובין או השרותים שלסימונם הוא נהוג במסחר לתאור הטובין או שרותים כנ"ל[11(10)].

 

ג. סימן הזהה או דומה לסימן רשום אחר לגבי אותם טובין או טובין דומה [11(9)].

 

ד. סימן העלול להטעות את הציבור - למשל בדבר מקום מוצאם של הטובין או איכותם [11(6)].

ה. סימן שמשמעותו הרגילה שם משפחה או שם גיאוגרפי [11(11)].

8. הוגשו שתי בקשות מקבילות לרישום אותו סימן או סימן דומה, יופעל לגביהן סעיף 29 לפקודה, הקובע כי על המבקשים לבוא בדברים ביניהם על מנת להגיע להסכם בדבר השימוש בסימן, הסכם שעליו צריך לבוא אישור הרשם.

 

9. אם תוצאת הבחינה הנה כי הסימן ניתן לרישום, יפורסמו פרטי הבקשה ביומן סימני המסחר. כל אדם הרוצה להתנגד לרישום יכול להודיע על כוונתו במשך שלשה חדשים מיום הפרסום, תוך תשלום האגרה הקבועה. ההודעה צריכה לפרט את נימוקי ההתנגדות והכתובת של המתנגד למסירת הודעות בישראל. הליך ההתנגדות כולו מוסדר בסעיפים 37 עד 40 לפקודת סימני המסחר. בתום המצאת הראיות ישמע הרשם את הצדדים.

 

10. אם לא הוגשה התנגדות הסימן ירשם בפנקס סימני המסחר לתקופה של עשר (10) שנים ותעודת הרישום תשלח לבעל הסימן או למיופה כוחו. אחרי עשר שנים ניתן לחדש את הסימן לתקופה של ארבע עשרה (14) שנים בכל פעם.

 

11. לפני הגשת הבקשה לרישום סימן מסחר ניתן לבצע חיפוש במאגר הנתונים של הלשכה כדי לברר האם רשום כבר סימן זהה או דומה או שהוגשה בקשה לרישום סימן דומה או זהה. את החיפוש ניתן לבצע באחת משלוש דרכים:

 

א. להגיש בקשה בכתב על פי תקנה 78 לחיפוש ע"י בוחני הלשכה, בצרוף העתק הקבלה המקורית המעיד על תשלום האגרה הקבועה לכל סוג, על הטופס המצורף.

 

ב. עיון עצמי (ללא תשלום), בקובץ הנתונים הממוחשב הפתוח לעיון הקהל בלשכה.

 

ג.               לחפש )ללא תשלום) במאגר הנתונים של הלשכה המופיע במסגרת אתר האינטרנט של משרד המשפטים שכתובתו כדלקמן: WWW.JUSTICE.GOV.IL. בתוכו יש לבחור תת יחידה- אגף הפטנטים, ושם לבחור מאגר סימני המסחר הישראלים.

 

12. בהתאם לאמנת פריס, אדם שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר במדינה החתומה על האמנה, יש לו זכות לבקש תאריך בכורה לבקשה אותה הוא מגיש בישראל ביחס לאותו סימן ולאותם הטובין. בקשה הטוענת לתאריך בכורה כנ"ל צריך שתוגש תוך ששה חדשים מתאריך הבקשה הראשונה בארץ אגוד כלשהי.

 

13. על פי התיקון לתקנה 22 לתקנות סימני המסחר, התשמ"ג- 1983, קיימת במקרים מיוחדים אפשרות לבחינה על אתר של בקשות, אולם לשם כך יש להגיש בקשה מנומקת בצירוף תצהיר המפרט את הנסיבות המיוחדות המצדיקות בחינה כנ"ל ולצרף האגרה הקבועה. נימוק המצדיק בחינה כנ"ל הוא למשל שימוש (אותו יש להוכיח) בסימן המבוקש על ידי גוף אחר